ירק מפונק
האספרגוס מוכר עוד ממימי קדם כירק מאכל וגם כצמח מרפא. המצרים השתמשו בו כבר לפני 4500 שנים. היוונים והרומאים גילו אותו קצת אחריהם. כולם נהגו לאכול אותו בעונה ולייבש את הגבעולים בכדי לשמרם לחורף.
האספרגוס אינו אוהב שקר לו או חם לו מידי. לכן הוא גדל בעיקר באביב ובסתיו. בנקודה הזו אני מתחברת מאוד לאספרגוס. תארו לעצמכם שהיה לנו מזג אויר רק של סתיו או אביב. איזה נפלא זה היה? מעבר להיותו ירק בעל תבונה, יש לו טעמים אציליים ועדינים מאוד.
זיכרון מתוק
אני זוכרת את הפעם הראשונה שאכלתי אספרגוס, זה היה לפני כמה עשורים כילדה בבית מלון בים המלח שאני לא בטוחה שקיים היום בשם: גלי זוהר. נסעתי אם ההורים שלי לחופשה בת שבוע וכמעט בכל ערב הגישו לנו מרק אספרגוס. כילדה לא הייתי אכלנית גדולה, אפשר לומר שעשיתי די הרבה בעיות עם אוכל ממש מגיל -0-. אבל המרק הזה מצא חן בעיני מאוד. כל ערב ממש חיכיתי לו. מאז ועד היום האספרגוס אוחסן בזיכרוני כירק אליטיסטי, טעים מאוד שאני שומרת לו מקום של כבוד בליבי.
לפניכם מרק שהוא קל מאוד להכנה המזכיר (עפ זכרוני) את מרק האספרגוס של גלי זוהר.
הי, אל תשכחו לצלם ולתייג אותי באינסטוש. (גם להשאיר כאן תגובה זה בסדר גמור:)
זה הכי משמח אותי בעולם. תהנו!
החומרים הדרושים:
50 גרם חמאה
3 כפות שמן חמניות / תירס
2 בצלים קצוצים דק
4 שיני שום כתושות
1 כרישה (רק החלק הלבן) קצוצה דק
1 שורש סלרי חתוך לקוביות דקות (אפשר להחליף גם בארבעה ענפי סלרי אמריקאי)
2 כפות עלי טימין
1 ק"ג אספרגוס
5 כוסות מרק צח או מים
מלח ופלפל לבן
1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה
חופן שמיר קצוץ
1 מיכל שמנת מתוקה
אופן ההכנה:
- ממיסים בסיר גדול את החמאה עם השמן, מוסיפים את הבצל, מטגנים מספר דקות, מוסיפים את השום, הכרשה ושורש הסלרי, התימין ומאדים 10 דקות בערך על אש בינונית.
- מנקים את גבעולי האספרגוס – מורידים את השליש התחתון של הגבעול (אותו לא אוכלים) קולפים אם יש צורך מעט את שאר הגבעול, חותכים למקטעים של 2 ס"מ. מוסיפים את האספרגוס לסיר.
- מתבלים בפלפל, מלח, מכסים ומביאים לרתיחה על אש קטנה כמחצית השעה.
- מוסיפים את הפטרוזיליה, השמיר והשמנת. רתיחה אחת ומורידים מהאש. מרסקים את המרק במעבד מזון.
