פיצה צבעונית בה כל אחד יוכל לבחור את התוספות על פי טעמו!

אין ספק שבמצעד האהובים ביותר, הבורקס עומד אצלי בראש. ככה זה כשגדלים במשפחה ששורשיה מיוון. אבל כבר כילדה הפיצה סומנה אצלי בעדיפות עליונה לארוחת הערב.

את האמת שהייתה פיצרייה קרובה לביתנו, עד היום הם קיימים – זו רשת שנקראת "קזה דלה פפה" , כשאני עוברת ליד אחד הסניפים שלהם גם היום אני לא יכולה שלא להיזכר מיד בטעמים הכה אהובים. ספרתי את הסיפור לילדי ונתתי להם לטעום גם את הפיצה הזו. הם החליטו ברוב קולות שהיא אהובה ביותר גם עליהם! ככה עובדת התורשה… אבל – כשאנחנו רוצים להתבשם בריחותיה של הפיצה הנאפת בתנור אנו מכינים אותה לבד.

מובא להלן מתכון קליל מאוד המניב תוצאות שוות. רצוי לתת לילדים לבחור את התוספות מראש, ובכך לגוון את מגשי הפיצות באופן כזה שכל אחד ימצא את האהובה עליו ביותר! התוספות מגוונות: זיתים, פטריות, גבינה בולגרית, תירס, עגבניות שרי, וכו'….

החומרים הדרושים:

לבצק:

250 גר' קמח חזק (שטיבל 5)

1/2 כפית מלח שולחן

1 כף שמרים יבשים

2 כפות שמן זית

125 מ"ל מים פושרים

1 כפית סוכר

לרוטב –

רוטב עגבניות של MUTI, מעט שמן זית, מעט אבקת שום, מעט מלח, מעט סוכר

אופן ההכנה:

מערבבים את כל חומרי הבצק למעט המלח בקערת המיקסר.

לאחר שמתגבש הבצק (מוסיפים מים ככל שסופג – שימו לב) מוסיפים את המלח.

מניחים להתפחה כפולה מנפח הבצק המקורי.

משטחים על נייר אפיה, מחממים תנור ל- 220 מעלות.

מניחים בחלק התחתון של התנור  תבנית מתכת גדולה הפוכה. נותנים לה להתחמם כהוגן.

פותחים בעזרת מערוך / הידיים את הבצק. מניחים על נייר האפייה. יוצקים את הרוטב.מעל גבינה מגוררת, והתוספות האהובות עליכם.

על התבנית ההפוכה מניחים את בצק הפיצה (עם נייר האפייה תחתיו).

אופים בחום גבוה עד ששולי הבצק מזהיבים.

בתיאבון!

הידעתם כי:

הפיצה היא במקור מאכל איטלקי מסורתי. הפיצה הובאה לארצות הברית על ידי מהגרים איטלקים, שם הפכה למזון מהיר מקובל ביותר. גרסת המזון המהיר האמריקאית של הפיצה הפכה לאחד ממאכלי המזון המהיר הנפוצים ביותר בעולם.

במקור הפיצה היא בכלל מרובעת. רק כשהגיעה לארה"ב החליטו לשנות את צורתה לעגולה. עד היום הפיצות באיטליה נעשות במגשים גדולים מלבניים / מרובעים.

רוטב העגבניות הפך לחלק מהפיצה רק בשלב מאוחר יחסית. העגבנייה הגיעה לאירופה בראשית המאה ה-16, כאשר האירופאים הגיעו לפרו שבדרום אמריקה. בתחילה חשבו האירופאים שהעגבנייה רעילה לבני אדם, אבל במהרה הפכה למוצר מזון בשימוש בקרב דלי האמצעים, וכנראה היו עניים מאזור נאפולי הראשונים שהוסיפו את העגבניות לבצק הפיצה. רוטב העגבניות הפך להצלחה, ובמהרה המאכל התפשט ברחבי אזור נאפולי. (נצפה בויקיפדיה – ערך פיצה)