כשאנחנו נמנעים מלטוס לטורקיה – היא באה אלינו!

אני לא אשקר, אם האטמוספירה הייתה חיובית יותר, אני הראשונה שהייתי טסה לטורקיה. לדעתי זו אחת הארצות הכי יפות, ועכשיו בואו נדבר תכלס, עזבו אתכם מיפות, קניות וזה… זו אחת המדינות עם האוכל הכי הכי טעים שיש. אז חוץ מלאכול את הלב, שמפאת רוחות רעות של קיצוניים המסתובבות שם, בגללן מדירים ישראלים רבים את רגליהם מטורקיה, יש מה לעשות! תמיד חיפשנו שווארמה או דונר (תבחרו מה בא לכם) דומה לזו שאוכלים בטורקיה. המסורתית עם היוגורט והחמאה. אז חיפשנו. כל מה שמצאנו גם אם היה טוב, היה תמיד ליד, ולא בדיוק. עד שקרה נס!

אוכלים את הראש – שאפו לכם קבוצה מהממת!

אוכלים את הראש – זהו שם מדליק (תודו) לקבוצת פייסבוק המכילה אנשים רבים (כמה אלפים רציניים) שעיקר עניינים הוא אוכל, טעמים, הדבר הטעים הבא, הם נמצאים בחיפוש מתמיד, בחריצות אין סופית, ומה שיפה הוא כשהם מוצאים משהו ראוי הם משתפים (גם כשהם מוצאים משהו לא ראוי על פי רוב). הקבוצה מנוהלת בחן ע"י כותב במדור האוכל של עיתון הארץ – רותם מימון. באחד מהשיתופים נתקלתי בהמלצה על המקום הזה בדרך שלמה בתל אביב. זה לא אזור שעושה המון חשק להגיע במיוחד לאכול בו. אבל התמונות והחוויות שהעלה הכותב, שינו לי באחת את מצב החשק. גמלתי בליבי החלטה – השבוע זה קורה.

 

נכון שהמקום וסביבתו קשים מאוד לחניה, אבל אפשר למצוא גם לזה פתרון, הכל תלוי במידת הנחישות שלכם. הלכנו מאזור אלנבי על חניוניו מספר דקות ברגל, וזה רק תרם לתיאבון שלנו להתכונן למה שעתיד לקרות. הגענו למקום קטן, מאוד קטן, בשעה שלוש בצהריים לערך. הוא היה יחסית ריק. שעה מוזרה לאכול צהריים. אך אני ידעתי שצריך להגיע רעבים, והאמת שכך יצא אחרי יום מלא של סידורים. מיד העפתי מבט על גלגל השוארמה. פחדתי שנגמר… אבל לא! למזלנו היה לנו עוד קצת. והצוות עמל על הגלגל הבא. הזמנו בצלחת עם אורז וסלט ליד. חיכינו מספר דקות. בינתיים התרשמנו מהנקיון והמיומנות של המקום על צוותו. הבחור הצעיר שאינני זוכרת את שמו משרת את קהל לקוחותיו בסבלנות ושירותיות ראויים לשבח. באמת שזה נדיר לצערינו במחוזותינו. רואים שאכפת לו, זה עסק משפחתי וכולם עובדים כאן מהלב ומהנשמה.

אז מה יש כאן שכולם כל כך מתלהבים?

אז זהו, הדבר האמיתי נמצא כאן. משפחה מקסימה, שמחזיקה מקום קטן וגרה בקרבת מקום. שומרת על דרך הכנה מסורתית. האמא מכינה את היוגורט, הסבתא מכינה את החמאה בכפר קטן בטורקיה. המשפחה עצמה עלתה לארץ לפני שנים, הם דוברי טורקית כמובן ושומרים בקנאות אחר המתכון ודרך הכנתו. התרשמנו מאוד מנדיבות ליבם, מפתיחותם, מהרצון שלהם להאכיל אותנו בכיף, לשובע, הם ממש רצו שיהיה לנו טעים. הם ממש השתדלו. ואנחנו הבחנו בזה מיד.

זה היה כל כך טעים!!! זה היה כל כך אותנטי, שהדבר הראשון שהתחשק לי לעשות הוא לנשק את הבחור שטרח כל כך בשבילנו. במקום זאת, פתחנו בשיחה מפרגנת ודלינו את סיפור המשפחה המקסים. זאת כמובן לאחר שניקינו את הצלחות (הגדולות והעמוסות בכל טוב) שהגיעו לשולחננו. צלחות רחבות מלאות בנתחי שווארמה מדהימים ורכים (זו מנת האיסקנדר!!!) אחרי שנחו בחמאה, הם מונחים על גבי ריבועי מאפה (מעין לחם) הסופגים את הטעמים, אותם מעטר רוטב יוגורט מדהים! ועוד רוטב סודי. ליד הצלחת המרכזית נחתו שתי צלחות נוספות אחת עם אורז ששתה בחן וברצון את הרוטב המדהים של הבשר, והשניה של סלט טרי ורענן להשלמת התמונה.

תגידו, מי יכול לדבר כשדבר כזה מונח לפניו? כשזה הגיע לשולחן אמרתי בליבי, אין מצב שאני מסיימת את המנה הזו. היא ענקית. ברגע שטעמתי, הבנתי שאני לא משאירה מזה פירור ויהי מה. וכך היה. אחר כך, אפשר היה לדבר בנחת. בכלל, ברגע שמסיימים לאכול שם, מיד חושבים, מתי תהיה הפעם הבאה… וכאן המקום לציין – הביקור שלנו נערך באנונימיות מוחלטת. אנחנו לעולם לא מזדהים. כי אנחנו רוצים לחוות את החוויה במקום כמו כל לקוח אחר מן השורה. שתהיה הכי אותנטית שאפשר.

כשבא לי לצרוח כדי שכולם ידעו

כשאני מוצאת משהו טעים במיוחד בא ל לרוץ ברחוב ולצרוח שכולם ידעו. כי הכי כיף זה לגרום לאנשים להינות, לא ככה? במקום זה, אני כותבת כאן בבלוג. אין ספק, שזה אחד המקומות הכי מפתיעים ומספקים שבקרתי בארץ בשנים האחרונות. אני מחזיקה אצבעות למשפחה היקרה, שימשיכו להפליא במאכלים נהדרים וביתיים חוץ מהשווארמה הבאמת מושלמת. למי שאין בעיה לאכול בשר עם חלב – זה היעד הראשון שהוא צריך להגיע אליו. הנה כבר לא צרכים לטוס לטורקיה. אל תגידו שלא מצאנו פיתרון נהדר! בשורה התחתונה אל תוותרו על האיסקנדר בצלחת ותזכרו שיש גם בורקס טורקי (לצמחונים או לארוחת בוקר), ואם טרם הגעתם לכאן לביקור – זו השעה!

אבל רגע, מה משמעות השם?

מה זה בעצם מוטפאק? שאלנו את הבחור המנצח על העניינים והוא השיב בחיוך. מוטפאק זהו "מטבח" בטורקית. עכשיו אנחנו רגועים. גם שבעים וגם סיפקנו את סקרנותנו הרבה. תודה לך משפחה נפלאה. שיהיה לכם בהצלחה. מגיע לכם.

כתובת:

דרך שלמה (סלמה) 110 תל אביב

שעות פתיחה:

כל יום משעה 10:00 עד 20:00

יום שישי 10:00 עד 17:00

יום שבת : סגור

טלפון: 054-907-2666

 

כניסה לדף הבית:

לכניסה לדף הבית לחץ כאן

נגישות:

בכניסה יש מדרגה. המקום קטן מאוד וחובת הנגשת השירותים לא חלה עליו. (אין שירותי נכים) למרות זאת,  נחמד היה אם היו מניחים כבש נייד בכניסה בכדי להתגבר על מכשול המדרגה. החניה בסביבה בעיתית מאוד, והצמתים אינן מונמכות. חבל!